<h1>תניא רבתי סימן ס"ג</h1>
<h2>דף לב.</h2>
תנו רבנן מי שחלה ונטה למות אומרים לו התודה שכן דרך כל המומתין שמתודין. וכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא. שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע. (יהושע ז') בני שים נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית וגו'. ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי לה' אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי. ומנין שכפר לו וידויו שנאמר (שם) ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך ה' ביום הזה. היום הזה אתה עכור ואינך עכור לעולם הבא. ואם אינו יודע להתודות אומר תהא מיתתי כפרה על כל עונותי.
תניא בשמחות זוטרתי רב חייא אמר משאדם עולה למטה נכנסין אצלו ואומרים לו (דברים). לא דברים מחיים. ולא דברים ממיתים. (אומרים לו) שמא הלוית לאדם. או שמא אדם הלוה לך. או שמא הפקדת אצל אדם. או אדם הפקיד אצלך. או שמא יש לך פירות שאינן מעושרין. איזהו מעשר ראשון. ואיזהו מעשר שני. ואם היה כהן אומרים לו איזו היא תרומה טמאה ואיזו היא תרומה טהורה. אין נכנסין אצלו לא ביום ראשון ולא ביום שני. ואם היה מטורף נכנסין אצלו אפילו ביום ראשון. והקרובים נכנסין אצלו כל שעה שירצו. שבקור חולים אין לו שעור. ואם היה לו אח ולא היה לחולה בנים. אומרים לו כתוב גט לאשתך. ואל ירע בעיניך שאמרנו כתוב גט לאשתך, כי הרבה בני אדם כתבו ולא מתו והרבה שלא כתבו ומתו. והרבה שכתבו ועמדו וקרעו. נטה למות אומרים לו התודה עד שלא תמות. הרבה שהתודו ולא מתו. והרבה שלא התודו ומתו. והרבה (שהיו) מהלכין בשוק שהתוודו. שמא בזכות שאתה מתודה אתה חיה. ואם היה יכול להתודות בפיו הוא מתודה בפיו. ואם לאו מתודה בלבו. אחד המתודה בפיו ואחד המתודה בלבו. ובלבד שיהא לבו מכוין לאביו שבשמים. כל הדברים האלו אין אומרין אותן לא בפני עם הארץ. ולא בפני קטנים. ולא בפני נשים. שלא יבכו וישברו את לבו של חולה. ומנין שחולה צריך להתודות, שנאמר (תהלים ק"ז) אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו, כל אוכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות, ויזעקו אל ה' בצר להם וגו'. יודו לה' חסדו.
